Algorithmic City Planning Lab
מעבדה לפיתוח מדדים וכלים כמותיים מבוססי דאטה לתמיכה בתהליכי תכנון ערים ומדיניות ציבורית. מטרת המעבדה הינה לבנות, באמצעות שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות, בסיס נתונים ברזולוציה גבוהה מתוך מאגרי המידע העירוניים בנוגע לאספקה ושימוש בשירותים מסחריים ומוסדות ציבור. בסיס שיתוף הפעולה יהיה גישה למאגרי המידע העשירים והייחודיים של הרשויות מקומיות שיאפשרו למפות באופן תקדימי את הקישוריות בין מוסדות הציבור לבין התושבים שמשתמשים בהם באמצעות מידע שזמין אך ורק לעיריות. מטרת המחקר היא לפתח מודל המאפשר לחזות היכן ישנם חוסרים באספקת מוסדות ציבור וכן בשירותים המוצעים באותן המוסדות. בנוסף, יוכל המודל להמליץ באילו שכונות כדאי להוסיף שירותים ומוסדות והיכן, בנגישות המיטבית לקהל היעד וכן לחזות אלו מוסדות בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה מבחינת שימוש תדיר של תושבים. המלצות המודל יתמכו בתהליכי קבלת החלטות מדיניות ותכנון בנוגע הקמת המוסדות הבאים, הנגשתם לקהלים רלבנטיים וכן להעשרת הפעילויות בתוך המוסדות הקיימים. מתוך פרספקטיבה רחבה, עבודת המעבדה תאפשר ייעול של תהליך הקצאת הקרקעות באופן שישפר אי-שוויון מרחבי ויטיב את איכות חייהם של תושבי העיר, כמו כן תאפשר פיתוח כלים לקבלת החלטות תכנון ומדיניות ברשויות וכלי מיפוי שיהיו זמינים לכלל תושבי הערים.
רקע
תכנון ערים הינו תהליך של קביעת כללים ותקנות להקצאת קרקעות, תשתיות ושירותים בין קהילות עירוניות. שירותים אלו הניתנים לקהילות משפיעים על הרווחה הפיזית והנפשית של התושבים, על ההזדמנויות החברתיות והתעסוקה שלהם ועל איכות חייהם הכללית. לקרבה גיאוגרפית ונגישות למשאבים פיזיים וחברתיים יש פוטנציאל ליצור הזדמנויות לאנשים: במרחב הפיזי הזדמנויות אלו נוצרות באמצעות גישה לשירותים ומוסדות שמייצרים מקום ומרחב לאינטראקציות חברתיות, בעוד שבמישור החברתי ניתן לייצר הזדמנויות באמצעות המשאבים המוטמעים בשירותים ובמוסדות הציבוריים, ואלו המוטמעים ברשתות החברתיות דרך אותם המוסדות. שירותים ומוסדות כמו בתי ספר, גני ילדים, עמותות שכונתיות, מרכזים קהילתיים וארגונים דתיים, כמו גם שירותים מסחריים כמו מספרות, מכוני יופי, מועדונים וחדרי כושר מאפשרים ומייצרים מרחב לאינטראקציות חברתיות ובכך תורמים לאינטראקציות בין זרים. כמו כן, שירותים אלו פועלים כמתווכים ידע ומידע בקהילות עם הכנסה נמוכה ובכך מאפשרים לתושביהן גישה להזדמנויות חברתיות ותעסוקתיות. עבור אותן קהילות עם הכנסה נמוכה המוגבלות בניידות שלהן, נגישות מרחבית לשירותים הינה בעלת חשיבות גבוהה יותר מאחר וסביבת המגורים הקרובה שלהן משפיעה הרבה יותר על איכות חיי התושבים. לכן, נוכחותם הפיזית של שירותים
ומוסדות ציבור תורמת לרווחה הסובייקטיבית (Subjective Well-Being) של תושבים ומקדמת הון חברתי בתוך הקהילות, כמו כן, משאבים כאלה המוטמעים ברשת החברתית ובשירותי השכונה הוכחו כתורמים ומאפשרים מוביליות חברתית בשלבים מאוחרים יותר של החיים. לאור כך, הקצאה מרחבית לא אחידה
של משאבים בין קהילות היא אחד התורמים העיקריים לאי-שוויון עירוני ומרחבי.
האתגר
רשויות מקומיות זקוקות למדדים כמותיים המעודכנים באופן תדיר לטובת התאמת רמת השירות שהן מספקות לתושבים במרחב הקהילתי והשכונתי. כיום, החלטות חשובות בנוגע לפיזור המרחבי של המשאבים והשירותים לקהילה נקבעות באופן יומיומי על ידי הרשויות המקומיות בעזרת מעט או כמעט ללא מדדים מבוססי נתונים בדרך המנציחה את אי השוויון העירוני. זאת בעוד שבימינו, כמות נתונים חסרת תקדים נגישה לרשויות בנוגע לאופן צריכת השירותים על ידי התושבים. בפועל, אספקת השירותים אינה יעילה לאור העובדה שכמעט ולא נעשה שימוש במידע מסוג זה כחלק מתהליכי קבלת החלטות בתכנון העירוני.
